<h1>ראבי"ה סימן אלף צ"ה</h1>
<h2>דף סב.</h2>
אמר אמימר הילכתא עוף הבא בסימן אחד טהור. פר"ח ופרש"י קיבלתי מרבותיי שזה סימן אחד דווקא שהקורקבן נקלף. ואסיקנ' לדאמימר והוא דלא דריס מלבד אותו סימן אחד. ויש תמיהים א"כ אמאי מדמי להו תלמודא לפרס ועזניה דאין להם כי אם סימן אחד. ורבינו תם ורבינו שב"ט פי', והוא, שסימן אחד שלו דאמר אמימר, (ו)הוא דלא דריס. וסימן טהרה של פרס ועזניה דלא דריס. ויש להקשות על זה דקיימא לן (ס"א ע"ב) דאיתה בפרס ליתיה בעזניה, וא"כ חד מינייהו דריס אי חבריה לא דריס וכי היכי דשרינן דלא דריס מטעם דלא שכיחי פרס או עזניה בישוב נתיר בסימן של טהרה שיש לחבירו נמי מהאי טעמא. ומיהו לא תקשי לך הא דתנן (נ"ט ע"א) אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא, דדילמא במדבר מיירי אי נמי ביישוב ובאתרא דשכיח פרס ועזניה, אי נמי ה"פ כל עוף הדורס מסתמא מחזקינן ליה בטמא כל זמן דלא משכחינן ביה סימני טהרה ופליגי דרשב"ג דאמר כל עוף הדורס בידוע שהוא טמא. ודאמרינן (ס"ב ע"ב) בעניין שמונה ספיקות מאי [ספיקייהו] עופות טהורין קורקבנן ניקלף, איכא למימר דבבאין בד' סימנין קאמר רב אסי, אי נמי בבאין בב' סימנין ואע"פ שמכיר עורב, ואי נמי בבא בסימן אחד והכי קאמר כל עופות טהורין הבאין בסימן אחד סימן שלהם הוא שקורקבנם נקלף ואע"ג דדריס וה"מ אין להם אלא סימן של נקלף ואינו נקלף אלא ע"י סכין ויש לחוש למין נשר. ורבינו שמואל בר' מאיר כתב והוא שסימן דלא דריס אבל אי דריס אפי' יש לו סימן טהרה בזפק או בקורקבנו נקלף או באצבע יתירה מחזקינן ליה כטמא כדתנן סתמא דמתני' אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא, וגרסינן נמי (ס"ב ע"ב) דחזיוה רבנן דדרסה ואכלה אמרי היינו גרותא, ורשב"ג אמר נמי דורס ואוכל בידוע שהוא טמא, ובבירור כיון שדורס טמא וכשבא בסימן אחד של טהור מחזקי' ליה כפרס ועזניה ואע"ג דלא שכיחי ביישוב דבעוף הדורס לא סמכינן ארובא ומדחינן ליה למה לי לשקר במקום עדים, וראוי להחמיר באילו עניינים למי שאינו בקי בהן אלא סמכינן אמסורת וקבלה.
